פרשת מִשְׁפָּטִים

בימים שבהם הכל נראה תוהו ובוהו, פרשת 'משפטים' באה לעשות לנו סדר. אחרי החזון המרומם של עשרת הדיברות, התורה יורדת אל התוכנית הפרקטית – לתכל'ס, לחיי היום-יום.

בפרשה זו, 53 מצוות מתוך 613 מופיעות בפירוט, וכולן נוגעות לדיני חברה, צדק וערכים מוסריים. אם נתבונן במצוות הראשונות, נבחין שהן עוסקות בעיקר בדיני עבדים. נשאל את עצמנו, מה הקשר לזה היום? הרי בעידן המודרני אין עבדים, בטח לא בארץ ישראל, ובמקרים כמו השבי בעזה, זו לא העבדות של פעם.

התשובה היא שיש כאן שיעור עמוק על ענווה: בעיני התורה, העבד לא נתפס כנחות, ויכול לבחור אם להישאר או לצאת לחופשי. התורה מלמדת אותנו שלא לזלזל באף אדם, ואין לשעבד את הזולת. יציאת מצרים לא הייתה רק מהפכה במצרים – היא הייתה בשורה לעולם: העבדות אינה גזירת גורל. המסר הזה שינה את התפיסה העולמית, ולימים גם עזר להוות השראה לביטול העבדות באמריקה.

הדבר הזה מהדהד גם בימינו: גם אם אנחנו חיים בעולם שבו ישנם "שעבודים מודרניים" – לתקשורת, לרשתות החברתיות, לאנשים רעילים ולסביבה שמכבידה עלינו – יש לנו זכות לבחור. אנחנו יכולים להחליט אם להמשיך בשעבוד או לצאת לחופשי. הכל בידיים שלנו. השיעור הוא על זכות הבחירה: האם אנחנו מנוהלים על ידי הסביבה, או שאנחנו יכולים לבחור כל רגע את הדרך שתהיה נכונה לנו?

החוכמה האמיתית היא להבין את כוח הבחירה שיש לנו, ולזכור שתמיד יש לנו את האפשרות להחליט – לצאת לחופשי ולנהל את חיינו לפי הערכים שמדברים אלינו, לא על פי מה שמכתיב לנו העולם סביבנו.