בין אש המזבח לאש החירות – פרשת צו ופסח בפתח
בפרשת צו נאמר: "אֵשׁ תָּמִיד תוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו', ו').
הפסוק הזה תמיד מעלה בי מחשבה: מהי האש התמידית של כל אחד מאיתנו ?
מה הדבר שמניע אותנו מבפנים, שאסור לנו לתת לו לכבות?
לקראת פסח, חג החירות, אנחנו מדברים הרבה על יציאה מעבדות לחירות. אבל לפעמים, העבדות הכי גדולה היא המחשבות שלנו. הרגלים שמגבילים אותנו. דפוסים שמנהלים אותנו. בדיוק כאן נכנס כלי חשוב מעולם ה־NLP:
"המפה היא לא השטח."
מה זה אומר? שכל אדם בונה לעצמו מפה מנטלית של המציאות – על סמך ניסיון, אמונות ופחדים. אבל המפה הזו לא תמיד מדויקת. אם אנחנו מזהים שמחשבה מסוימת מחזיקה אותנו במקום – אולי הגיע הזמן לעדכן את המפה.
בדיוק כמו שבפסח אנחנו מנקים את החמץ מהבית, זה הזמן לנקות גם את "החמץ הפנימי" – מחשבות תוקעות, הרגלים לא מועילים, סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.
המסר שלי השבוע: תשאלו את עצמכם – מה האש הפנימית שלי? מה מעכב אותי מלהדליק אותה במלוא העוצמה? בין אם זה דפוס מחשבתי או פחד מהעבר – תנו לעצמכם רשות להשתחרר. כי חירות אמיתית מתחילה בראש.
שיהיה שבוע מלא באור פנימי, בהכנות קלות, ובחופש שמתחיל בלב.
אמן ושכל החטופים יחזרו היום
חג חירות שמח
